פסק-דין בתיק ת"א 4943-04

1.         תיק בית המשפט נפתח במקור כהמשך להליך בהוצאה לפועל של בקשה לביצוע שטר, שיק, על סך 126,117 ש"ח, מספר 1866, ומועד פירעונו 30.2.03. השיק נמשך ע"י חברת יירא חברה לשירותים בע"מ לטובת התובעת (להלן:" חברת יירא").

            בשלבים מקדמיים של ניהול התיק לאחר קבלת ההתנגדות, התקבלה בקשת ב"כ התובעת להגיש כתב תביעה מתוקן כדי לכלול בו עילות נוספות לעילה שטרית נשוא תיק הוצאה לפועל (החלטה מיום 1.5.05 של כב' השופטת נחמה נצר) וביום 3.7.05 הוגש כתב תביעה מתוקן.

            ביום 1.5.05 הורה בית המשפט לסגור את תיק ההוצאה לפועל. בהמשך, בהתייחס לשיק ולעילה שטרית, קבע בית המשפט כי המחלוקת שטרית תוגבל לסוגיה האם החתימה על גב השיק היא של הנתבע ( החלטה מיום 10.9.06) ובמחלוקת זו תוגש רק חוות דעת מומחה בית המשפט (החלטה מיום 13.1.08 של כב' השופט עידו רוזין).

2.         הרקע למחלוקת בין הצדדים היא כי חברת יירא ביצעה עבודות פיתוח עבור החברה הכלכלית ו/או עירית באר-שבע (להלן: " עירית באר-שבע") והתובעת הייתה קבלן משנה וגם סיפקה ציוד וחומרים. מחמת חובות עירית באר-שבע לחברת יירא התגבשו חובות כלפי נושי חברת יירא כולל התובעת. ביום 1.7.01 הציעה חברת יירא לתובעת ועוד שלושה נושים הסדר לסילוק החובות כלפיהן. מקור הכספים היה אמור להיות מכספים שהגיעו ליירא מעירית באר-שבע למועד עריכת ההסדר וכספים שיגיעו בעתיד מביצוע עבודות עתידיות של פיתוח, על פי מכרז שיירא זכתה בו (ה"והואיל" ב' וג' להסדר, נספח ת/2 לתצהירי התובעת להלן:" ההסדר").

3.         על פי ההסדר המחתה יירא לנתבע את כל זכויותיה לעבר ולעתיד מעירית באר-שבע ( נספח ת/3 לתצהירי התובעת) והעירייה חתמה על הודעת הקיבול ביום 3.7.01. ההמחאה דווחה לרשם המשכונות ביום 5.7.01 ( נספח ת/4 לתצהירי התובעת). ההמחאה גם דווחה לרשם החברות והיא נרשמה ביום 5.7.01 ( נספח ת/5 לתצהירי התובעת).

            לפני הליך זה ביום 29.6.01 נעשתה המחאת זכות ע"י יירא לנתבע עם הוראות לשלם לנושים המפורטים בהמחאת הזכות עם פרטי הסכומים לתשלום ( נספח ת/6 לתצהירי התובעת).

            המבנה המשפטי הנ"ל התבסס על הסכמה שהנתבע ישמש נאמן לצדדים על הכספים שהוא יקבל מעירית באר-שבע, החייבת, הנמחת ( סעיף 2 (2) להסדר). בהסדר נקבע גובה התשלום החודשי לכל נושה וגם הסדר למקרה והעירייה לא תעביר בחודש פלוני סכום שיהיה בו כדי לעמוד בהסדר החודשי המוסכם; והסדר במקרה של הפסקת תשלומים ( סעיף 4 להסדר הראשון מבין שני סעיפי 4 להסדר).

            בהליך שלטענת הנתבע נועד להגן על הנושים מפני ביטול ההמחאה ע"י מורשי החתימה ובעלי המניות של חברת יירא, הועברו המניות של בעלי המניות לנתבע בנאמנות (בש"א 4693/03, תיק פש"ר 9059/03 (מחוזי באר-שבע), החלטה מיום 20.3.03 של כב' השופט אלון). בנוסף, ביום 5.7.01 הורתה יירא לנתבע לשלם לב"כ התובעת סך של 30,000 ש"ח, מתוך כספי המחאת הזכות, וזאת מתוך 50,000 ש"ח שכרו של הנתבע כנאמן ( מוצגים ת/8 ות/9 לנספחי התובעת).

4.         להשלמה, ביום 31.12.02 נערך הסכם בין עירית באר-שבע, חברת יירא, והנתבע לפיו העירייה תעביר לנתבע 3,600,000 ש"ח, מחצית עבור העבודות שבוצעו בעבר ומחצית עבור עבודות שיבוצעו בעתיד. בפועל הועברו 2,100,000 [ע"א 1061/04 עירית באר-שבע נ. יירא חברה לשירותים בע"מ (בפירוק זמני) (טרם פורסם, 22.2.06)].

            ביום 1.4.03 ניתן צו פירוק זמני של חברת יררא ומונה מפרק זמני. בהליך שהתנהל בתיק הפירוק בבית המשפט המחוזי (תיק פש"ר (ב"ש) 9059/03) קמה מחלוקת בין המפרקת הזמנית, עו"ד שושנה פרפורי, לבין עירית באר-שבע על סכום של 1,200,000 ש"ח, שהועבר כבר לנתבע לאחר מועד צו הפירוק הזמני והמצאת הצו לעירית באר-שבע. הדיון בבית המשפט העליון היה בהליך של ערעור וערעור שכנגד לקביעות בבית המשפט המחוזי בתיק פש"ר בהקשר לאותה מחלוקת.

5.         התמונה העולה מהמקובץ הוא כי בפרק זמן של פחות משנתיים לפני מינוי מפרק זמני לחברת יירא ביקשה התובעת יחד עם עוד שלושה נושים נוספים, להבטיח סילוק החובות הפתוחים. לאחר מתן צו הפירוק הגישה התובעת ביום 25.5.03 הוכחת חוב על סך של 763,000 ש"ח עבור חומרים שסופקו, הובלות ועבודות עפר באמצעות שופלים - טרקטורים שהתובעת הביאה לאתר. בהוכחת החוב הוצהר על קיומם של ערבות אישית, המחאת חיוב, הסכם נאמנות, שיקים שמסר הנתבע שחזרו וכן שיקים של בעל המניות ומנהל בחברה, יצחק אבינועם ( מוצג נ/1).

            על פי ההסדר ( נספח ת/2 למוצגי התובעת) החוב עמד על 331,034 ש"ח על פי תיק הוצל"פ 14-06175-01-3 וכן חוב נוסף של 90,000 ש"ח, סך הכול: 421,834 ש"ח.

עילות התביעה

6.         על פי כתב התביעה המתוקן, שהוגש ביום 3.7.05, עילות התביעה נגד הנתבע הן הבאות:

א.         העילה השטרית - חיוב מכוח חתימה כערב על גב השיק אשר על פיו נפתח תיק ההוצאה לפועל וביסס את פתיחת התיק האזרחי.

ב.         עילה כספית בגין חוב חברת יררא בגין סחורה ושירותים שהוזמנו מהתובעת, שלפירעונם נמסר השיק מושא העילה השטרית יחד עם שיקים נוספים. התביעה מתייחסת רק לחוב מושא השיק. נטען כי הנתבע חב באופן אישי כי ההזמנה של חברת יררא נעשתה כאשר היה הבעלים והחזיק במלוא מניות חברת יררא וגם היה מנהלה. התביעה נסמכת על חשבונית מס מס' 7435 מיום 30.9.02.

ג.          עילה כספית - יתרת החוב שלא סולקה על פי ההסדר מוצג ת/2, בסך של 112,282 ש"ח. הסכום מורכב מקרן של 55,034 ש"ח, 15,000 ש"ח יתרת שכ"ט (קרן), סה"כ 70,034 ש"ח. לסכום זה הוספה ריבית בנקאית בחשבונות עו"ש הנהוגה בבנק הפועלים בע"מ, בסך של 42,248 ש"ח.

            נטען כי הנתבע הפר את חובת הנאמנות שלו וכספים שהועברו על פי המחאת הזכות לא הגיעו לתובעת מחמת מעשים ומחדלים של הנתבע.

העילה השטרית